#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבור שבין שתי חצרות שלא עירבו?	"אסור למלאות ממנו עד שיעשו מחיצה של עשרה טפחים ביניהם [ולא מהני המחיצה ע""ג הבור דבעינן לשם כך בתוך אוגן הבור, ואע""פ דקיי""ל כר' יהודה בעירובין היינו בעירובין אבל לא במחיצות (ב""י, מ""ב ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ג') {ואפי' אם עשויה לשם כך לא מהני עד שהוא סמוך למים וכדמבואר בסמוך}], ואפי' בבור שאין מימיו עמוקים י' טפחים (ביה""ל ד""ה בור)"	סימן שעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מקום המחיצה?	"רב הונא - לב""ש סמוך למים, לב""ה אפי' למעלה סמוך לשפת בור<br>רב יהודה - לב""ש בקרקעית הבור, לב""ה סמוך למים.<br>להלכה, הר""ח ותוס' והרי""ף והרא""ש והרמב""ם והסמ""ג פסקו כב""ה אליבא דרב יהודה, ורש""י והראב""ד ורז""ה פסקו כב""ה אליבא דרב הונא, והשו""ע פסק כרוב ראשונים דצריך להיות סמוך להמים"	סימן שעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך המחיצה ליגע במים?	"צריך להיות לכל הפחות טפח בתוך המים וטפח חוץ למים [והקילו חכמים במחיצה זו אע""פ שאינה מגעת עד קרקעית הבור, וסגי בזה כדי שלא יכנס הדלי לחלק חבירו בהדיא (מ""ב ס""ק ד' וס""ק ז')] ואין נפק""מ אם שאר המחיצה בתוך המים או חוץ למים (מ""ב ס""ק ה' - ו')"	סימן שעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מגזוזטרא (לעיל סי' שנ""ה) דסגי במחיצה של י' טפחים וא""צ ליגע במים?"	"כן הקשה הרבינו יהונתן (עי' ביה""ל ד""ה וצריך), ויש בזה כמה תירוצים:<br>1) תי' הב""י דגזוזטרא שאני דאינו הולך לרשות אדם אחר<br>2) המג""א (ס""ק א') תי' דבגזוזטרא הוא משלשל דרך נקב ביושר ולא חיישינן שיצא חוץ למחיצה<br>3) הערוה""ש (סי' שנ""ו סע' ב') תי' דהתם יש היכרא ע""י בנין המחיצות ועל כן א""צ ליגע במים משא""כ בבור שבין שתי חצרות ליכא היכרא אלא אם מגיע למים"	סימן שעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני קורה שרחבה ד' טפחים?	"כן ודוקא כשהיא עשויה להתיר המים (מ""ב ס""ק ח'), דשיערו חכמים דאין דלי מהלך יותר מד' טפחים והוי כאילו הקורה מחלקת הרשויות, ואע""פ שערבי המים שתחת הקורה מ""מ קל הוא שהקילו חכמים במים וא""צ אלא שלא יהא ניכר להדיא שהוא חוצב מים של חבירו (גמ' עירובין פ""ו, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ט') [והמחבר משמע דיכול להיות למעלה מן הבור, והרשב""א משמע דצריך להיות בתוך הבור, והביה""ל (ד""ה וכן) מסיים וצ""ע למעשה]"	סימן שעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחיצה גבוה י' טפחים שרחבה ד' טפחים?	"הב""י הביא הרשב""א דמהני וא""צ ליגע במים (ביה""ל ד""ה וכן), וביאר החזו""א (סי' ק""ג ס""ק י""ג) דכיון שהוא רחב ד' טפחים הוי היכר שהרי אין הדלי הולך יותר מד' טפחים, אבל מהרשב""א עצמו משמע דאמרינן פי תקרה אפי' במחיצה (מ""ב דרשו)"	סימן שעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא עשה תיקון, כיצד מותר למלאות מן הבור?	"יכול למלאות בכלים ששבתו בחצר ולשתות המים בתוך החצר (רמ""א, מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק י')"	סימן שעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבור שבין ב' חצרות ואין להם אלא חלון לשלשל לתוך הבור?	"אם הם בתוך ד' טפחים להבור שניהם בנחת ואוסרים אהדדי, ואם שניהם רחוקים ד' טפחים הוי דרך אויר ושניהם מותרים להשתמש בהבור בלא זיזין דקיי""ל כרב דאינו אוסר דרך אויר (מ""ב ס""ק ט""ו) [כך פירש רש""י, והקשו תוס' (פ""ה ע""א) הרי הוא מעביר דרך חצר משותפת אלא פירשו תוס' דמיירי בבור ארוך כנגד כל החצר א""נ מיירי בבור שיש בה חוליא גבוה י' טפחים וממילא מטלטל דרך מקום פטור, ולהלכה קיי""ל כרש""י, ותמה השעה""צ (ס""ק י""ט) למה לא הביא המחבר את דעת תוס' [ופשוט דמיירי בשביל של יחיד דאילו בשביל של רבים דהוי כרה""ר או כרמלית ואסור לטלטל על גבה אלא אם יש חוליא גבוה י' טפחים וכמ""ש לעיל סי' שנ""ד]], וכל זה כשאין להם אלא חלונות אבל אם יש להם פתח להבור בודאי שניהם אוסרים אהדדי אפי' אם רוצים לשלשל דרך החלון ולא מהני בזה הוצאת זיזין [ודלא כהרמב""ם דמקיל בזה דרך חלונות, עי' בסמוך] (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן שעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אפי' כשהם רחוקים ד' טפחים למה אינם אוסרים כמ""ש בעמוד בחצר (לעיל סי' שע""ה סע' ב')?"	"1) תי' הרשב""א דהתם מיירי כשעשו העמוד בשותפות ובחול משתמשים בה וא""כ אינו נחשב כתשמיש באויר לחוד משא""כ הכא מיירי כשאינם משתמשים בה בחול (ביה""ל ד""ה שאין) [ותמה הבית מאיר (סי' שע""ה) הרי בבור נמי שניהם שותפים בה]<br>2) הב""ח תי' דלעיל היו יורדים לתוכו בימות החול והוי כמו שלשול וזריקה ורק בשבת צריכים לזרוק דרך אויר משא""כ הכא בבור לעולם משתמשים בה דרך אויר ומש""ה אינם אוסרים<br>3) החזו""א מצדד לחלק דבחצר אוסר אפי' דרך אויר משא""כ בחורבה וקרפף שאין בו השתמשות כ""כ אינו אוסר"	סימן שעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו שיטת הרמב""ם 1) אם יש לחצרות רק חלונות 2) אם חצרות נמי פתוחים להבור?"	"1) הרמב""ם מקיל אפי' כשאינו רחוק ד' טפחים מהבור (ב""י), וביאר המחה""ש דהרמב""ם ס""ל דאפי' בפחות מד' טפחים מקרי תשמיש דרך אויר [וביאר הט""ז (ס""ק ב') דוקא כאן דמילוי מים אינו תשמיש קבוע, והוסיף הערוה""ש (סע' ה') דוקא כשבור נמצאת בשביל ולא בחצר של שניהם {והקשה החזו""א מאי שנא מג' חורבות כחצובה ששניהם אסורים באמצעית (סע' ג'), ואפשר דתשמיש דבור אינו קבוע כמו חורבה}], ואע""פ שהמחבר הביא שיטת הרמב""ם מ""מ הרמ""א הביא שיטת רש""י דאינו מותר אלא כשהוא רחוק ד' טפחים, וכן פסקו האחרונים (מ""ב ס""ק ט""ו) [דהרמב""ם הוא דעת יחידאה (שעה""צ ס""ק י""ט)] 2) הרמב""ם ס""ל דאע""פ שהם פתוחות להבור מותר להם לשלשל דרך החלון [ויש כותבים דהרמ""א ס""ל דהרמב""ם אוסר כשהם פתוחות (שעה""צ ס""ק ט""ז), וכן נקט הערוה""ש (סע' ה')], וכפשוטו מתיר אפי' כשרחוקים ד' טפחים [והמג""א (ס""ק ד') משמע דהרמב""ם לא התיר דרך החלון אלא בפחות מד' טפחים, ויש מגיהים המג""א (שעה""צ ס""ק ט""ז), והערוה""ש (סע' ו') רוצה לקיים הגירסא דעדיף כשהוא פחות מד' טפחים דשייך לו טפי ואין אחר יכול לאסור עליו], אבל למעשה קיי""ל כהרמ""א דכשהם פתוחים אוסרים בכל אופן (מ""ב ס""ק י""ד) "	סימן שעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לאחד מהם למלאות מן הבור?	"כתב הערוה""ש (סע' ז') דאם הוא פחות מד' טפחים לאחד ויותר מד' טפחים לשני נותנין לו למי שפחות מד' טפחים דהוי זה בנחת וזה בזריקה, ועוד כתב הערוה""ש דאם הבור של אחד מהם מותר לו ואין השני אוסר עליו [וכן מצינו לעיל (סי' שע""ה) בעמוד בחצר ומרפסת]"	סימן שעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בב' חצרות עם חלונות ויש ג' חורבות 1) בשורה ביניהם 2) כחצובה ביניהם?	"1) כל אחד מותר בחורבה שסמוכה לה דהוי שלשול [דאילו היו פתוחים לה הוי כחצר ושניהם אסורים בכולם (שעה""צ ס""ק כ')], והאמצעית מותר לשניהם דהוי דרך אויר לשניהם [ואע""פ שכל אחד פרוץ יותר מעשר אמות לחבירו (מ""ב ס""ק ט""ז), והחזו""א (סי' ק""ב ס""ק כ""ב) חולק על המ""ב וס""ל דמיירי בפירצה שאינה יותר מעשר אמות {וצ""ב קצת לשון רש""י בחצובה דכתב דלא החמירו בה רבנן}] 2) כל אחד מותר בחורבה הסמוכה לה, ואסורים שחורבה ששניהם פתוחים לה [או סמוכה לה בפחות מד' טפחים (שעה""צ ס""ק כ""ג)] דהוי זה בנחת וזה בנחת"	סימן שעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחצובה, למה אין האמצעית אוסר על השני חורבות שאצלה?	"כתב רש""י אע""פ שהם פרוצות לה מ""מ לא אחמור רבנן במקום שאין לו תשמיש גמור שיהא אסור משום פרוץ (מ""ב ס""ק כ""ב) {ואפ""ה אסורים הם בחורבה אמצעית דזה ממש חורבה אחת}"	סימן שעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחורבות שיש להם בעלים אחרים?	"החורבה הוי דירה בלא בעלים ואינו אוסר על החצר אבל רש""י ס""ל דעדיין אסור לטלטל בתוך החורבה {מגמ' עירובין (צ""ב ע""א) מבואר דרק אסור בכלים ששבתו בבית דהחורבה דינה כחצר, אבל מתוס' (ע""ד ע""א) והגהות הב""ח ומהרש""א שם משמע דאפי' כלי החצר אסורים בחורבה דדינה כבית, וצ""ע (עם ר""י באק)}, וכ""כ הרז""ה וראב""ד, אכן תוס' והרא""ש והרשב""א והטור ואו""ז ורבינו ירוחם ס""ל דמותר אפי' בתוכו, ומסתימת המחבר משמע דמקיל, וכן פסקו הלבוש והגר""ז (ביה""ל ד""ה וביניהם), וכן פסק הערוה""ש (סע' ח') להקל, אבל האבן העוזר (סי' שס""ג סע' ג') ובית מאיר (סי' שע""א סע' א') חוששים לשיטת רש""י [וע' בשעה""צ לעיל (סי' ש""ע ס""ק כ""ו) דהביא המח' בין רש""י ותוס' אבל אינו מכריע ביניהם, והמ""ב (שם ס""ק נ""א) שאוסר לטלטל מבית לבית שער היינו מפני שלא עירבו, וע""ע במ""ב דרשו] (עי' בספר של ר' גראוס פ""ה הע' ו') {ולפי""ז יש חומרא נוראה אם הבעה""ב עוזב את ביתו לשבת שאינו יכול להוציא כלים מביתו לבית אחר, אולם יש עצה להניח עירובו ברשותו וכמ""ש האבן העוזר לגבי בתי כנסיות, ויש לעיין אם כל אחד יכול לעשות עירוב בפנ""ע ולהניחו בביתו (ועי' מש""כ לעיל סי' שס""ח)}"	סימן שעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית הכסא שבין שני בתים שלא עירבו?	"אם מקום מושב מיוחד לכל אחד בפנ""ע אסור להשתמש בה דנמצאת שמוציא הצואה לרשות שניהם, אבל אם גם מקום המושב הוי רשות של שניהם מותר (מ""ב ס""ק כ""ג), ועי' לעיל (סי' שנ""ה) דיש קולות בדיעבד מפני כבוד הבריות"	סימן שעו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית הכסא בין שתי חצרות?	"המג""א (ס""ק ט') ס""ל דגם זה אסור דהצואה הוי ככלים ששבתו בבית, והבית מאיר חולק עליו (שעה""צ ס""ק כ""ה), ועי' לעיל סי' שנ""ה"	סימן שעו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בית שלא עירב, האם מותר לטלטל משאר חדרים שבבית לחצר?	"מבואר משעה""צ (ס""ק כ""ה) דאסור דכתב דאסור להשתמש בבית הכסא שבבית [ומסתמא יש לה מחיצות בפנ""ע ואינו מקום פיתא] אם הצואה נופלת למקום משותפת, וזהו אפי' בלא סברת המג""א דצואה הוי ככלים ששבתו בבית, ודוקא בבית הכסא שבחצר תלוי במח' בין המג""א ובית מאיר אם צואה נחשב ככלים ששבתו בבית, ש""מ דס""ל דאסור להוציא מכל חדרי הבית, וכן משמע ממ""ב לעיל (סי' שע""ב ס""ק א') בשם המג""א, אכן החזו""א (סי' צ' ס""ק נ""ב) ס""ל דרק אסור להוציא ממקום פיתא ושאר החדרים שבבית הוו כחצרות הפתוחות לבית, ויש בזה עוד נפק""מ לגבי תפיסת הבית (סי' ש""ע סע' ב') דלפי המ""ב מהני בכל חדרי הבית ולפי החזו""א צריך להיות במקום פיתא [וכ""כ הערך ש""י דצריך להניחו במקום פיתא] (מ""ב דרשו), אבל לגבי הנחת עירוב לכו""ע מהני בכל חדרי הבית דרק צריך מקום שראוי לדירה (עם ר""י באק)"	סימן שעו סעיף ד		
